הקדמה

מפתחי תוכנה טובים מגיעים עם סט כלים עצום.
אם אתם רוצים להשתפר ולקחת את הרמה שלכם גבוהה - זה הפוסט בשבילכם.
הפוסט מתאר 4 קטגוריות שונות לסוגי כלים שאתם צריכים להכיר.
לא את הכלים עצמם אלא הסוגים שלהם.

הקטגוריה הראשונה היא כלי למידה שמאפשרים לכם ללמוד ולהתפתח.
ידע זה מידע זמין על מערכות ופיתוח תוכנה בעוד ניסיון זה דיוק אינטואיציה לתהליכים שהמפתח בוחר לעשות.

הקטגוריה השנייה היא כלים פרקטיים לביצוע משימות.
עריכה טקסטואלית, דיבאגינג של הרשת, סידור החלון בצורה נוחה יותר, פקודות שונות וכדו’…

הקטגוריה השלישית היא טכניקות קוד.
טכניקה זו דרך פעולה, כיצד עלי לפעול כדי לפתח את הקוד או לבדוק אותו.

והקטגוריה האחרונה מדברת על ה-High level Architecture.
כלים שונים לתכנון ארכיטקטורת תוכנה.

בפוסט ננסה לתאר כמה שיותר סוגי כלים, אם יש לכם עוד רעיונות מוזמנים לדיסקורד שלנו ולהציע!

כלי למידה

היכרות עם דוקומנטציות

היום זה פחות נפוץ בזכות כלי הבינה המלאכותית שנכנסו, אולם מפתחים טובים יודעים איפה למצוא את המידע שהם מחפשים.
איזה אתרים מכילים את הדקומנטציה שהם צריכים,
דוגמאות קוד אם זה בגיטהאב או באתר הספרייה שאתם משתמשים בה.

מה שאפשר לעשות גם זה לנהל את ה-Bookmarks שלכם ולשמור את כל האתרים שאתם צריכים כדי שיהיה קל וזמין להיכנס ולדעת.

תמיד הכירו דקומנטציה ואל תזנחו אותה!

מערכת הפעלה

היכרות מעמיקה עם מערכת ההפעלה שלכם תעזור לכם לא רק לנווט בצורה קלה יותר, אלא להגמיש את כל צורת העבודה שלכם.
מערכת ההפעלה היא הכלי הבסיסי ביותר שחייבים להכיר לעומק.
פעם זה היה תקף גם לקומפילציה של קוד, כי הרי תוכנה מקומפלת לא בהכרח תעבוד על כל בקר, אולם היום זה הבסיס בבסיס להכיר את מערכת ההפעלה שלכם.

תקראו על מערכת ההפעלה שלכם, תלמדו דברים שחשבתם שידעתם מחדש על מערכת ההפעלה.

קוד פתוח

פלטפורמות רבות מבוססות קוד פתוח, בין אם זה כל המוצר או רק חלקים ממנו.
זה מאפשר לקהילה להיות חלק מהמוצר ולא רק להשתמש במוצר.
זה מוביל אותנו לכך שמפתחים צריכים להכיר מוצרי קוד פתוח ואולי גם להשתתף בהם כי לרוב אנחנו בוחרים להשתמש במוצר שהוא קוד פתוח שהוא זמין, במיוחד בעולמות השפות הדינאמיות כמו פייתון וג’אווה סקריפט.

השתמשו בקוד פתוח על מנת לעלות את כמות הפתרונות שלכם לבעיות נפוצות.

אל תפחדו לתרום לספריות קוד פתוח ולשאול את היוצרים במידה ומשהו לא מובן.

עבודה עם בינה מלאכותית

להכיר בינה מלאכותית מעבר לצ’אט בסיסי ובקשה של פתרונות או שאלות זו אומנות.
מפתח מנוסה מגיע עם הניסיון או ההבנה לאיך ללמוד להשתמש בכלים חדשים - כי נכון להיום כמעט כל שבוע אנחנו שומעים על פיצ’ר חדש או מודל ששובר את השוק.
אזי מפתח מנוסה יגיע כבר עם הידע הזה לאיך להשתמש בכלים האלו, איך לשפר את הקוד והתהליכים הקיימים בעזרת כלים המבוססים על למידה עמוקה.

למדו להשתמש בכלים חדשניים המבוססים על למידה עמוקה.

כלים

כלים חיצוניים

זה סט הכלים הכי סטנדרטי, כלים שאנחנו מכירים כדי לפתור בעיות, החל מהדברים הקטנים ביותר כמו בדיקת רגקסים ועד לדברים גדולים כמו הטמעות.
כתבתי רבות על כלים בבלוג אז אתם יכולים לקרוא - רשתות, דיבגינג, כתיבת קוד, ג’נרוט קוד, כלי מפתח, כלי טקסט, כלים בינאריים וכדו’…

לא משנה באיזה דומיין אתם, עליכם להכיר את סט הכלים שייאפשר לכם לעבוד בקלות ויעילות.

כלים שבונים בעצמינו

לא פעם אנשים תופסים אותי מריץ כל מיני פקודות מוזרות,
כשאני אומר להם שזה כלי שכתבתי הם מתפלאים.
כאן האומנות של אוטומציה לכמה זמן לוקח לכם לכתוב ולתחזק את האוטומציה נכנסת לתמונה.

אם יש לכם פעולה שאתם מבצעים שוב ושוב - אז כדאי להכניס אוטומציה.

שיפור כלים קיימים

לא לכל דבר צריך להמציא את הגלגל מחדש.
מצאו כלים שאתם אוהבים או משתמשים ונסו לשחק עם הקוד מקור.

אם יש לכם תהליכים לשיפור - אל תפחדו, תציעו ותבנו את השיפור!

כלי הטמעה ופריסה

בעבר היינו מדברים יותר על כלי קומפילציה בנייה ואריזה.
אולם היום הכלים החשובים בנושא ה-CI/CD הם כלי הטמעה ופריסה.
כמה מהכלים הנפוצים הם:

• docker
• kube
• helm
• aws
• terraform

בתור מפתחים טובים אתם חייבים לדעת ולהכיר כלי פריסה.

טכניקות קוד

טכניקות עיצוב קוד

טכניקות עיצוב קוד הן שיטות פעולה לכתיבת קוד.
הדבר הראשון שצריך להבין על קוד זה השימוש שלו - האם זה סתם סקריפט שיחיה ל20 דקות הקרובות,
האם זה חלק ממוצר שהולך לחיות חודשים עד שנים.
הדבר השני שצריך להבין זה פרדיגמות כתיבה כמו שימוש בפונקציות אל מול אובייקטים.
הדבר השלישי אלו תבניות קיימות, בדרך כלל תבניות עיצוב, זה משומש בעיקר עם אובייקטים אולם יש גם טכניקות שלא מצריכות אובייקטים.

מפתח טוב מכיר טכניקות כתיבה ליישום.

טכניקות עיצוב מוצר

הטכניקות האלו יותר כוללות פיתוח גרפי.
כי לפתח גרפיקה זה סוג של להיות קוסם.
לא כל טכניקת גרפיקה היא יישום מציאותי של הנראות אלא רק מראית העין.
למשל אם אנחנו רוצים לעשות כאילו העמוד עובר בין אנימציה לאנימיה אנחנו לא חייבים בהם לעשות את המעבר,
אלא גם למראית עין להעלים את האנימציה הקודמת ולהראות אנימציה אחרת במקום.

הנראות של התוצר הוא לא דרך המימוש - וזה משהו שמפתחים טובים מבינים.

בניית כלים בזמן אמת

בשונה מהקטגוריה על הכלים כאן אנחנו מדברים על כלים שאנחנו צריכים אותם בזמן העבודה,
בדרך כלל זו אגרגציה של טכניקות וכלים קיימים כדי לפשט את התהליכים.

דוגמא טובה שיש לי זה עריכת טקסט.
במקום לכתוב סקריפט או להשתמש ב-AI שייקח לכם הרבה זמן,
אני משתמש בעריכת טקסט בעזרת רגקס.
ואז למשל אתם יכולים להשתמש בקבוצות על מנת לעשות החלפות מעניינות.
למשל, מחפשים רגקס עם 2 קבוצות:
$(.*),(.*)^

ואז הופכים אותם:
$2,$1
מה שייגרום לאיבר השני להיות ראשון והפוך.

במקום לבנות כלים מסובכים, מצאו את הטכניקות שייפשטו לכם בפשטות תהליכים.

ארכיטקטורה

מוצרי תוכנה

בואו נגיד דוגרי, עם עליית העננים וכלי ה-SaaS אנחנו לא מוצאים את עצמינו מודאגים יותר מדי מאיך לאחסן את המידע שלנו, איך נעביר את פיסות האירועים בין שירות כזה לאחר.
הרבה מהארכיטקטורה של מערכות מידע כבר בנויה, בין אם זה מסדי נתונים, או תורים לאחסון זמני של מידע, או זיכרון מטמון במהירות מדהימה או אפילו שימוש בכמות שרתים עצומה לחישובים.
התעשייה השקיעה בצורה עצומה ב15 שנה האחרונות בתשתיות.

הכירו כמה שיותר מוצרי תוכנה שונים, ככל שיהיו לכם יותר אלטרנטיבות ככה תבינו מה הסיבה בלהשתמש במוצרים.

תבניות

כמו שיש תבניות עיצוב קוד יש גם תבניות לבעיות נפוצות.
למדו להשתמש בתבניות האלו.
למשל:

• בשביל כריית מידע למדו מסדי נתונים ביג-דאטה וטכניקות Map-Reduce.
• בשביל ניהול וידאו למדו על CDN ו-streaming protocols כמו HLS ו-DASH.
• בשביל אותנטיקציה למדו על JWT, OAuth ו-session management.
• בשביל תקשורת בין שירותים למדו על event-driven architecture ו-message brokers כמו Kafka.
• בשביל זמינות גבוהה למדו על load balancing ו-failover patterns.
• בשביל ניהול קונפיגורציה למדו על feature flags ו-environment separation.
• בשביל חיפוש למדו על inverted index ומנועי חיפוש כמו Elasticsearch.

מתכנתים טובים גם יודעים ארכיטקטורה

טכניקות ארכיטקטוריות

בניגוד לתבניות וארכיטקטורה ברמה גבוה, טכניקות הן דרכי הפעולה כדי לפתור בעיית ארכיטקטורה.
בעיות כאלו הן נפוצות דווקא בארכיטקטורות קיימות - כאשר צריך להוסיף, לשנות, לבצע אינטגרציה למוצר אחר, וכאן הבלאגן מתחיל.

כמה טכניקות נפוצות כדי להבין את הרעיון:

• הוספת תורים להודעות שגויות ו-Retry.
• שימוש ב-CDN לקבצים ציבוריים.
• שימוש ב-Object Store במקום DB.
• הוספת Subscriber במסד נתונים - כאשר זה נתמך.
• העברת ג’ובים מסויימים ל-Background job כדי לשפר זמינות.

מפתחים טובים מהניסיון שלהם יודעים להתמודד עם מגוון בעיות ארכיטקטורה על ידי יישום של טכניקות ארכיטקטורה.

ניהול תלויות

בטכניקות של היום בדרך כלל אנחנו נראה שימוש בגיט וכלי הטעמה בצורה הבאה:
יהיה לנו ברנץ’ שנקרא Main ושם הקוד הכי עדכני.
יהיו לנו תהליכים רבים לפני המיזוג ואחרי כדי לוודא שהקוד עובר וריפיקציה, טסטים, הטעמות וכדו’.
הבראנץ’ הוא כבר לא הסביבה.
זאת אומרת כדי לעבור לפרוד אנחנו נצטרך לעבור תהליך רב (או מועט אם זה עובד אצלכם ככה) כדי לפרוס את הקוד החדש.

מה שבדרך כלל קורה זה שאנחנו כבר לא מנהלים תלויות אלה פורסים פשוט את התלויות האחרונות.

ולמה ניהול תלויות זה נהיה קשה?
כי זה קשור לארכיטקטורה שלכם, אינטגרציות בין מוצרים יכולים להיות מורכבים, אם זה רק ברמת API המנוהל כראוי זכיתם, אולם הרבה אינטגרציות כיום -במיוחד כאשר זה בין צוותים בתוך חברה - יכולים להיות בין מוצרי Legacy או מוצרים שנמצאים בסביבות שונות או אפילו עננים שונים.

ניהול תלויות זו אומנות בפני עצמה ומפתח טוב יידע להתמודד עם התלויות השונות ע”י יישום טכניקות ארכיטקטורה וטכניקות קוד.

סיכום

במקום להתמקד בכלים ספציפיים, וטכניקות ספציפיות ניסיתי בפוסט הזה להתמודד עם הסוגים השונים שצריך להכיר וללמוד.

פיתוח תוכנה זה לא רק כתיבת קוד, ולא רק קריאת HTTP משרת לשרת.
פיתוח תוכנה זה לקחת את הדרישות והבעיות הטכניות, וליישם אותם בצורה מקצועית שתעבוד טוב אל מול פשרות שחייבים לעשות.
בשביל ליישם את זה, צריך להכיר וללמוד הרבה,
בתקווה שהלמידה והיישום שלכם אתם תצברו ניסיון שייקח אתכם הרבה יותר גבוה.

אם תשקיעו ב-4 הקטגוריות — כלי למידה, כלים, טכניקות קוד וארכיטקטורה — תמצאו את עצמכם מתמודדים הרבה יותר טוב עם כל אתגר טכני.

תודה על הקריאה!